אהבה מטורפת

הם הכירו על טיסה מישראל לניו יורק. היא הייתה דוגמנית צעירה בדרכה לנסות לכבוש את העיר הגדולה והוא איש עסקים אמיד ומבוגר ממנה ביותר מעשור.

השיחה בניהם התחילה כשיחת מטוסים מנומסת ולאט לאט הפכה לנעימה ואישית יותר. כשהגיעו לניו יורק’ הוא נתן לה את כרטיס הביקור שלו. הוא מאוד קיווה שהיא תתקשר והיא ידעה שהיא לא.

ארבעה חודשים מאוחר יותר הם שוב נפגשו על טיסה מניו יורק לישראל. הפעם הוא החליט שלא לתת לה לחמוק שוב. הוא חיזר אחריה בעקשנות ובעקביות והצליח. תוך זמן קצר הם עברו לגור ביחד והתחתנו.

הוא אהב אותה בטירוף. לא רצה לחלוק אותה עם אף אחד. לא יכול היה בכלל להעלות על דעתו שהיא תמשיך לדגמן או לטוס לאן שהוא בלעדיו. הוא ידע שהדרך היחידה להשאיר אותה לצידו היא הקמת משפחה וכמה שיותר מהר. וכך היה.

לאורך השנים נולדו להם ארבעה ילדים. היא גידלה את הילדים וטיפלה בהם ובבית, היא הייתה לצידו ואיתו. היא הצטרפה אליו לכל הארוחות הרשמיות וגם לחלק מהנסיעות בעולם. היא טיפחה את חיי החברה שלהם, היא למדה כדי להעסיק ולהעשיר את עצמה, היא עשתה הרבה ספורט וגם יוגה, ושכנעה את עצמה שבחרה נכון.

בחיי היום יום הוא עשה הכל כדי להישאר מעורב בסדר היום שלה.

הוא ביקש שתעדכן אותו לאן היא הולכת, עם מי היא נפגשת ומה היא עושה. הוא שלח הודעות לאורך כל היום, התקשר ואפילו דאג לקפוץ מידי פעם הביתה בשעות לא שגרתיות או למכון הכושר בשעות שהוא ידע שהיא אמורה להיות שם. הוא תמיד הגיע עם פרח, קניות או משהו שהיא אוהבת במיוחד. זה מאוד החמיא לה. החברות קינאו בה על היחס ותשומת הלב שהוא מעניק לה גם אחרי כל כך הרבה שנות זוגיות.

כשהבן הקטן עלה לכיתה ו' היא החליטה שהיא רוצה לחזור למעגל העבודה. הוא מאוד לא אהב את הרעיון או את הרצון הזה שלה. הוא ניסה לשכנע אותה שיש להם די כסף ושהיא ממש לא צריכה לעבוד, הוא אפילו הציע לה להתנדב איפה שהוא כדי למלא את יומה. אבל זה לא עזר. היא עמדה על שלה ותוך זמן קצר היא התחילה לעבוד בחברת סטרטאפ כעוזרת למנהלת משאבי אנוש.

הוא כבר לא יכול היה לקפוץ באמצע היום לבקר.. לא יכול היה להתפתיע אותה. ככל שנכנסה יותר לתפקיד בעבודה החדשה היא נהנתה יותר והייתה עסוקה יותר. הימים התארכו, היו אירועים חברתיים שהיא הייתה צריכה לקחת בהם חלק, פגישות, ישיבות ועוד ועוד.

הוא הרגיש שהיא מתרחקת. הוא ניסה לדבר איתה על זה אבל היא לא ממש הבינה על מה הוא מדבר. היא אפילו כעסה. איך יכול להיות שהוא לא רואה כמה טוב לה? איך הוא לא מפרגן לה ותומך בה כפי שהיא עשתה עבורו לאורך כל השנים?

בשבוע שלפני סוף השנה האזרחית היא עבדה מסביב לשעון. צריך היה להכין את כל משובי סוף השנה למנהלים ולעובדים. היא ישבה עם כל אחד ממנהלי המחלקות כדי להכין את המשובים עבור העובדים הזוטרים וכך מצאה עצמה מגיעה הביתה בשעות מאוד מאוחרות.

האחרון בסבב העובדים היה מנהל מחלקת הפיתוח. השיחה איתו הייתה כל כך נעימה והיא לא שמה לב לשעון. הם הזמינו ארוחת ערב למשרד, חלצו נעלים ועבדו. הם נשארו אחרונים ובכלל לא שמו לב שזה כך. הם צחקו, אפילו השמיעו מוסיקה. היא קמה לרקוד כדי לחלץ עצמות ואז הוא נכנס ונעמד בפתח המשרד.

למרות שלא קרה כלום בינה לבין מנהל הפיתוח – הוא היה בטוח לגמרי שקרה. כל מה שאמרה לא עזר. הוא הטיח בה האשמות קשות וכל הנסיונות שלה לשכנע אותו שהוא טועה לא הצליחו. הוא דרש ממנה להתפטר והיא סירבה.

הוא החליט שהוא חייב לבדוק ולו בכדי להרגיע את עצמו. הוא נעזר בחוקר פרטי אבל לא הסתפק בכך. הוא התקין מצלמות נסתרות בכניסה לבית, בחדר השינה ואפילו בתוך האוטו שלה.

הבדיקות לא העלו דבר ולמרות זאת הוא לא נרגע. הוא איים עליה שאם לא תתפטר – הנישואין יגיעו לקיצם.

כך הם הגיעו אליי. הם מדברים, מנסים, חלק מהפגישות טעונות מאוד. הכנסנו לתוך חדר הגישור אשת טיפול שמסייעת להם להתמודד עם הרגשות כדי שנוכל להגיע להבנות. הם החליטו לגבש הסכם שלום בית לחילופין לגירושין. אני כאן כדי להוביל אותם ולסייע.